כל הפוסטים של לימור

בצהרי יום חורף בירושלים הקרה, כשאני מאד רחוקה מהבית, בחדר צדדי במיון ילדים בהדסה,כבה לי האור. כמה משפטים שברגע אחד

  הוא נכנס לחדר. נער בן 14, גבוה ומרשים, לבוש לפי צו האופנה, מריח טוב, מנומס ומאד נחמד. קצת חששתי

הסערה עברה ואני נשטפת בגלים של זיכרונות משהו התרכך בי ונרגע מסתכלת על הכול מעט אחרת ומנסה לרכך עוד חלקים

"קחי דברי איתו!"היא אמרה לי כשנכנסתי למשרד שלה כשהיא מחייכת ומנופפת לכיווני בשפופרת, כזאת של פעם עם החוט המסולסל."מי זה?"

על מעברים ופרידות בשנה החדשה מעברים ופרידות הם חלק משגרת חיים נורמאלית. הם מתחילים בגיל הרך ונמשכים לאורך כל החיים.

הורות מתגברת זה קורה פתאום, ככה מבלי שאנחנו מרגישים, הילדים החמודים שלנו, הקטנים שרק לפני רגע עוד היו ילדים הופכים

על ויסות רגשי אולי יום אחד אני אפתח בית ספר. כזה שילמדו בו המון דברים שלא לומדים היום בבתי הספר.

השבוע נפגשתי עם ילד מתוק בן 7. אנחנו נפגשים קרוב לשנה. מיד כשהוא נכנס הוא אמר "נכון למעלה, מעל הארון,

בשבועיים האחרונים נפרדתי מנערים ונערות איתם נפגשתי במשך 3 שנים! התרגשנו, כשסיכמנו את הדרך שעברנו יחד. היה שם צחוק נבוך,

חודש מאי זה בדיוק הזמן לריבת תותים. בדרך למאפיה המקומית אני עוצרת ליד העץ השווה ביותר באיזור. אני מסתכלת עליו