הסרט ריי הוא סרט נפלא והקטע הזה תמיד מרגש אותי.
אמא של ריי היתה אישה פשוטה וחכמה שמבינה מה אדם צריך בכדי להתפתח, היא מבינה שאם היא מיד תיענה לו ותעזור לו זאת לא תהיה באמת עזרה.
זה פתרון מיידי, אבל הילד שלה עיוור וצפויות לו עוד התמודדויות רבות בחיים ולכן היא נותנת לו לחוות את הכאב, הפחד, חוסר האונים.
כמה זה קשה להורה להתגבר על האינסטינקט ההורי הזה לרוץ לילד,להרים אותו, לחבק, לנחם.
וריי כשהוא מבין שאין מי שיעזור לו בסביבה, אין מי שיציל אותו, הוא מתחיל להקשיב, ולומד להסתדר לבד.
הוא לומד שיש לו כוחות וזו תחושה נפלאה של מסוגלות.
יש הבדל בין התייחסות תומכת להתייחסות מפתחת.
ילדים צריכים המון תמיכה, זה ברור, אבל הם צמאים להתייחסות שתפתח אותם.
הפריזמה ההתפתחותית לא תמיד נעימה.
יש הבדל בין מה הילד שלי צריך ומה הוא רוצה.
הוא רוצה מלא שוקולד לא בטוח שזה מה שהוא צריך.
אמא של ריי לא רצה מיד להיענות לו, היא סומכת עליו, היא לא נבהלת, אפילו שזה מכווץ לה את הבטן וכואב לה בלב.
כן לפעמים זה מפר את ההרמוניה, אבל אולי הרמוניה זה דווקא היכולת לתת לילד לקטר מבלי שאני מיד עושה עם זה משהו.
ואולי אם הילד שלי יחווה חוויה לא נעימה הוא לא יתפרק. אולי הוא ילמד משהו?
ילד זקוק לגורם חיצוני שיספק לו צורכי כיוון, ההורה הוא הגורם המאפשר לפוטנציאלים של הילד להתממש בדרכים שונות.
בכדי ליצור גדילה של בשלות, חוסן והתפתחות בריאה נדרשת סביבה שנותנת כיוון שמאפשר את זה.
כן, זה תלוי בנו ההורים.
אנחנו יכולים לאפשר מרחב התפתחותי החוסם בפני פוטנציאלים מזיקים להתממש וגם יכולים לאפשר התפתחות מיטיבה ובריאה.
ילד שאין לו אתגרים לא לומד שהוא מסוגל לעמוד באתגרים.
איכשהו המושג "טוב" כמשהו מצמיח וערכי התחבר עם תחושת נוחות, נעימות וקלות.
זה יצר מציאות שבה תחושת נוחות וקלות מזוהה עם התנסות מצמיחה.
אם זה לא קל ונעים אז החוויה לא מוגדרת כטובה.
"ההורה הטוב" הוא זה שמעניק מלא חוויות נוחות ונעימות, ומונע כמה שיותר חוויות לא נוחות ולא נעימות.
אבל זה לא מספיק להוסיף "טוב" ולהרחיק "לא טוב", זה יוצר בעיות והרבה ילדים לא מאושרים ולא בריאים בנפשם.
אני פוגשת הורים חוסרי אונים ואובדי עצות ואני בעיקר חושבת על המחיר שהילדים משלמים.
הפרעות אכילה, הפרעות זהות, פגיעות, התמכרויות, דיכאון ילדים ונעורים, אדישות ואלימות כלפי הסביבה.
מצב בו ההורה מכוון כולו לצורכי הילד, קשוב ומעניק ללא הדדיות והתחשבות רק בצד אחד, נכונה ונדרשת להתפתחות תינוק בשבועות הראשונים לחייו.
זה חשוב להישרדות התינוק אבל כשהילד גדל זו בחירה שפוגעת בו.
משהו השתבש ויצר בלבול.
בריאות נפשית, יכולות ומידות טובות, כלפי עצמי וכלפי הסביבה, לא מתפתחות מאליהם רק בסביבה אוהבת, זה לא מספיק,
יש לטפח סביבה אוהבת שמסוגלת לתת כיוון התפתחותי בהיר.
(מתוך:ההורה כמגדלור. מאת: איתן לבוב והילה אלקיים)
נושאים אלה ועוד בסדנא שתפתח באוקטובר.
