אם תלכו מי יחבק אותי ככה?

על מעברים ופרידות בשנה החדשה

מעברים ופרידות הם חלק משגרת חיים נורמאלית. הם מתחילים בגיל הרך ונמשכים לאורך כל החיים.
שינויים אלה הם חיוביים ונורמטיביים ולרוב לא נתפשים כמצבים חריגים המלווים בסבל מיוחד, אבל עצם השינוי מחייב את הילד להתארגנות נפשית ופיזית שונה מהשגרה ולעיתים זה מלווה בקשיי הסתגלות.
רובנו מתייחסים לכניסה לגן חדש או מעבר לבית ספר כאירוע משמח ומרגש ולעיתים שוכחים כי לילד קשה עם חוויית המעבר. התעלמות מהקושי עשויה להפוך חוויות אלה לקשות ומאכזבות.

לפני שאנחנו עוברים על מה קורה לילד ואיך אפשר לרכך את החוויה רצוי שנשאל את עצמנו איך אנחנו חווים שינויים? האם אנחנו אוהבים שינויים? נלחצים מהם? מה מקל עלינו? לתחושות שלנו ההורים יש תפקיד חשוב באופן בו אנחנו תומכים בילדים שלנו. האם אנחנו שלמים עם המעבר שהילד עושה? סומכים על הגננת? בטוחים במעבר לכיתה א'? לא כדאי להתעלם מהחששות שלנו וממחשבות המטרידות אותנו.
זהו שלב משמעותי ותהליכי ורצוי להתכונן אליו. אנו משדרים לילדנו מסרים שונים (לפעמים לא במודע) והילד יכול לקלוט את החששות שלנו, הציפיות, ההתלבטויות וכו' לכן רצוי שנהיה מוכנים ונבין מהי משמעות השינוי גם עבורנו ההורים. הורים שמתכוננים לשלב זה הם יותר בטוחים בעצמם ובשלים למעבר.

לאחר שאנחנו מכינים את עצמנו לתהליך הגיע שלב הכנת הילד. זהו שלב מאד חשוב ולא כדאי לדחות אותו לרגע האחרון. גם הילד צריך זמן לעבד את המעבר, לשאול שאלות, לכעוס ולהתרגש.
ככל שהילד קטן יותר ההכנה תהיה קצרה יותר. בגיל שנתיים שלוש, כשבוע שבועיים לפני המעבר ומגיל ארבע ומעלה כדאי להתחיל מספר שבועות קודם.

אז מה חשוב לדעת לפני המעבר?

• תקופת המעבר היא תקופה קצת מתוחה ורצוי שההורים יהיו עם הילדים. אין כמו אימא ואבא בימים הראשונים בגן או בכיתה א'.
• את הימים הראשונים נעשה בהדרגה תוך הקשבה לצרכים של הילד. זה אומר לקחת את הזמן לשהות עם הילד. להודיע בעבודה שנאחר ושנצא מוקדם, לא נקבע פגישות דחופות בימים אלה וניידע את צוות הגן שאנחנו זמינים והם יכולים ליצור עימנו קשר.
• התמצאות מאד חשובה, כדאי להפוך את הגן למקום צפוי ומוכר.
  ילדים חושבים במושגים מעשיים ולכן יש להסביר להם את הדברים במפורט, מי יביא אותם לגן? מי יחזיר? מה יהיה סדר היום? נעזור להם להתאקלם, נראה להם איפה השירותים, איפה שמים את התיק בבוקר, את פינות המשחקים.
  לא להשאיר אותם באי וודאות, לספר להם, להסביר להם, זה נותן שקט ובטחון.
• היום הראשון יכול להיות מלחיץ מאד. כשהשינוי הוא הדרגתי זה מאד מקל על החוויה של הילד, ביום זה נהיה בגן כשעתיים וביום השני נהיה בסביבה למקרה שהילד יצטרך אותנו, רצוי שגם היום השלישי יהיה יום קצר, ואם אפשר שבשבוע הראשון הילד לא ישן בגן זה אידיאלי, אם כי לא תמיד מתאפשר.
  אני מאד ממליצה ליצור חוויה אישית ולהכיר לילד את הצוות באופן אישי, שיתחבר אליהם ולהזכיר שהוא יכול לפנות אליהם. לזהות מישהו מאנשי הצוות אליו יש חיבור מיידי ולהתמקד בו. זה יוצר תחושת בטחון (בשלב זה פחות חשוב היכרות עם ילדים אחרים).
• כדאי לא להוסיף שינויים בנוסף למעבר לגן/בית ספר, אם אפשר, רצוי לדחות או להקדים שינויים כדי שלא יתרחשו במקביל לשינוי של השנה החדשה. כל שינוי, גמילה, מעבר בית או חדר, הוא התמודדות נוספת.
• טקס הפרידה צריך להיות זהה בכל יום כדי ליצור תחושת בטחון.
  רצוי שהפרידה תהיה קצרה, פרידה ארוכה משדרת לילד מסר לא ברור.
  בימים הראשונים אם יש צורך נישאר יותר ובשלבים מאוחרים יותר הטקס יהיה קצר. אם אנחנו רואים לאחר מספר ימים של הסתגלות שהפרידה מהאם או מהאב היא קשה במיוחד אפשר להתחלף.
  במידה ואת יודעת שקשה לך לא רצוי שמישהו אחר (מטפלת) יבצע את תהליך הקליטה, אבא זה דבר אחד ומישהו אחר זה בעייתי. המסר שעובר לילד הוא כ"שקשה לי אני לא הולכת איתך, אני לא חלק מההתמודדות". המסר הנכון הוא "גם אם זה קשה, נעבור את זה ביחד, אני אעזור לך בהתמודדות".
  אחר הצהריים אפשר להגיד כמה מילים מחזקות על הפרידה: "כל הכבוד שנפרדת יפה היום, ראיתי שהיה לך קשה אבל התגברת…"
• בימים ובשבועות הראשונים חשוב להיות בקשר יום יומי עם הגננת.
  אל תצפו שזה יבוא מהגננת, תשאלו אתם איך הילד תפקד וגם תדווחו על התנהגותו בבית. חשוב שהגננת תדע מהן החולשות של הילד, מה מרגיע אותו, מתי הוא עייף, מה מרגיז אותו, מהן נקודות הכוח שלו.
  אל תשאירו לגננת לגלות את זה לבד,יש לה עוד 30 ילדים לקלוט, יעבור זמן את שהיא תכיר אותו. זה יעזור לילד להשתלב טוב יותר.
• לא כדאי להשאיר ילד בוכה וללכת.
  יש לשים לב ליללות שנפסקות מיד כשאתם עוזבים או בכי שנמשך זמן רב אותו יש לבדוק ולתת לו מקום.
  זה בסדר שלילד קשה אבל לא מומלץ לתת לילד להיות עם הקושי זמן ממושך, זה יכול ליצור בעיית אמון.
  כדאי להגדיר מראש כמה זמן נישאר ולא להישאר יותר ממה שאמרתי. לא להגדיר מראש זמן קצר מידי, כי אם אחרוג ואשאר יותר זה עשוי להחריף את המצב.
  לזכור שגם אם הבוקר לחוץ לנו אנחנו צריכים להתחשב בילד ולהכיל אותו בימים הראשונים.
• אם הילד מבקש לקחת חפץ אהוב או משחק אפשרו לו.
  במידה וזה לא מקובל בגן, יש לאפשר את זה, בימים הראשונים בהם אנחנו לא מחנכים את הילד אלא מכילים אותו ומסייעים לו להסתגל.
  זה זמן שנעגל פינות ונהיה רגישים.
• בבקשה תמנעו מהשוואת לילדים אחרים "תראה איך שחר נפרד יפה מאבא שלו" היא אמירה מיותרת.
  השוואה היא דבר בעייתי, כל ילד הוא אינדיבידואל וחווה את הדברים אחרת, כשאתם משווים אתם אומרים "הוא יותר טוב ממך" ומביעים אכזבה. לא מומלץ. במיוחד לא בימים הראשונים.
• אף פעם אל תברחו לילד, גם אם אתם רואים שהם מיד מצאו חבר והתחילו לשחק ונראה לכם שהם מסתדרים, אתם לא בורחים.
  הורים אומרים לפעמים "חששתי שהיא תיזכר שקשה לה ותתחיל לבכות", זאת לא הדרך. כשאני בורחת לילד אני שוברת את האמון שלו ולכן אני אגיד "אני רואה שאתה משחק יפה ואני יכולה ללכת" גם אם זה יעורר שוב את הבכי אין ברירה עלינו להיפרד מהם. זה מראה לילד שאני לא משקרת ובורחת אלא הולכת רק אחרי שנפרדתי.
• לפעמים לאחר מספר ימים שאנחנו איתם בגן הם מבקשים מאיתנו כל מיני דברים. "אימא תכיני לי כריך", "תעזרי לי להביא משחק", חשוב שלא נגרר לעזור להם אלא נכוון אותם לפנות לגננת.
  אנחנו לא רוצים לעשות בשבילם את הדברים אלא לעזור להם להיות עצמאיים ולהתמודד לבד.
• בימים הראשונים למעבר כדאי להיות קשובים ורגישים, יש להבין שמדובר בימים בהם הרגישות גבוהה יותר.
  אחר הצהריים לא להעמיס בפעילויות אלא להיות עם הילד בצורה מרגיעה ובטוחה.
• תקופת המעבר עלולה להיות מתוחה מהרגיל. חשוב לבלות הרבה עם הילדים, להיענות להם ולהיות קשובים לאותות מצוקה כמו, בעיות שינה, ירידה בתיאבון, תוקפנות, קשיי ריכוז, הרטבה מחודשת וכל התנהגות או ביטוי רגשי שונים.

הורים יקרים, תזכרו שילדים שונים מתנהגים באופן שונה וההסתגלות שלהם אחרת. יש ילדים שקל להם ויש כאלה שיותר קשה להם, הטמפרמנט של הילד והאופי שלו משפיעים על החוויה.
בכל מעבר בחיים יש גיוון, חידוש, סיכוי, חוויה חדשה שמלווה בחרדה מפני החדש והלא מוכר. יש ילדים ששמחים לקראת השינוי ואחרים חוששים לעזוב את הישן ומהפתעות לא צפויות.
הדרך בה אנו מכינים אותם ושותפים לתהליך, עד כמה אנו רגישים לאיתותים שלהם וכיצד אנו מתמודדים עם המעבר הוא מאד משמעותי ומשפיע על החוויה של הילד.

שיהיה בהצלחה!