לראות את האור
בצהרי יום חורף בירושלים הקרה, כשאני מאד רחוקה מהבית, בחדר צדדי במיון ילדים בהדסה,כבה לי האור. כמה משפטים שברגע אחד
בצהרי יום חורף בירושלים הקרה, כשאני מאד רחוקה מהבית, בחדר צדדי במיון ילדים בהדסה,כבה לי האור. כמה משפטים שברגע אחד
הוא נכנס לחדר. נער בן 14, גבוה ומרשים, לבוש לפי צו האופנה, מריח טוב, מנומס ומאד נחמד. קצת חששתי
הסערה עברה ואני נשטפת בגלים של זיכרונות משהו התרכך בי ונרגע מסתכלת על הכול מעט אחרת ומנסה לרכך עוד חלקים
"קחי דברי איתו!"היא אמרה לי כשנכנסתי למשרד שלה כשהיא מחייכת ומנופפת לכיווני בשפופרת, כזאת של פעם עם החוט המסולסל."מי זה?"
השבוע נפגשתי עם ילד מתוק בן 7. אנחנו נפגשים קרוב לשנה. מיד כשהוא נכנס הוא אמר "נכון למעלה, מעל הארון,
בשבועיים האחרונים נפרדתי מנערים ונערות איתם נפגשתי במשך 3 שנים! התרגשנו, כשסיכמנו את הדרך שעברנו יחד. היה שם צחוק נבוך,
חודש מאי זה בדיוק הזמן לריבת תותים. בדרך למאפיה המקומית אני עוצרת ליד העץ השווה ביותר באיזור. אני מסתכלת עליו
פסח תמיד היה החג האהוב עליי. הפריחה, מזג האויר, הריחות. חג החירות הוא הכינוי שאני הכי אוהבת לחג פסח. בזמן
"אני הולכת בקניון. ירדתי רגע לקנות משהו. אני מרגישה שאני מרחפת. מסביבי מלא אנשים. קונים, אוכלים, ממהרים, מדברים. הכל מתנהל
לאחרונה מהרהרת לא מעט על אושר. אני שואלת את עצמי: איך זה שאני, שמתמודדת בשנה האחרונה עם מציאות שלכאורה רחוקה